תאונת עבודה

מבוטח שנפגע מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע , ועל-פי אישור רפואי הוא אינו מסוגל לעבוד (בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת), יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב פגיעה בעבודה והוכר כנפגע עבודה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. בתקופה שעובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתו הצבורים של העובד (מלבד ליום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה במקרה שהעובד נעדר פחות מ-12 יום).

מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה (כולל מי שחזרו לעבודה בתום התקופה ששולמו להם דמי הפגיעה), יכולים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.

מי זכאי?

מי שעונה על כל התנאים הבאים:

1. הוא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

2. עקב פגיעה בעבודה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת - בהתאם לאישור רפואי.

3. הוא מחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.

4. הוא לא עבד בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדר מעבודתו.

מי אינו זכאי?

1. מי שעבד בתקופה שנקבע לו אי-כושר לעבוד (בהתאם לתעודה על אי כושר עבודה).

2. מבוטח שנפגע בעת שהיה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ועל כן הכנסתו מעבודה לא נפגעה עקב הפגיעה.

3. עציר, אסיר או חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

4. עובד זר השוהה בישראל באופן בלתי חוקי.

מקבלי קצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי

1. מילואים: מבוטח הזכאי בעד אותו פרק זמן גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים, יבחר באחת משתי הגמלאות.

2. אבטלה: עבור התקופה שבה זכאי המבוטח לדמי פגיעה בעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

3. השלמת הכנסה: דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).

שיעור דמי הפגיעה

• שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח הממוצעת ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה.

• לעובד שכיר ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כוללת בחובה שכר שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).

• אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).

• דמי הפגיעה לא יעלו על 1,114.38 ש"ח ליום (נכון ל-2021) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.

• מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

• עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי - אם נפגעת במהלך עבודתך כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי שכרך משני המקורות גם יחד. לתשומת לבך, הכנסותיך כעובד עצמאי יובאו בחשבון, רק אם בזמן הפגיעה בעבודה היית רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילמת את דמי הביטוח במועד.

• עובד עצמאי - דמי הפגיעה יחושבו לפי הכנסותיך בשנת המס השוטפת.

דמי פגיעה מופחתים

• מבוטח שנגרם לו אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאי לדמי פגיעה מופחתים.

• דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי.

אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה

את טפסי התביעה לדמי פגיעה יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, בצירוף המסמכים הנדרשים. הגשת תביעה באיחור עלולה לפגוע בזכותך לקבלת קצבה. מומלץ להגיש את התביעה במועד הקרוב ביותר לפגיעה.

מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה - יגיש תביעה לדמי פגיעה כפגיעה בעבודה ולא כמחלת מקצוע.

יש לקבל מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר מלא וחתום על ידו, ואם אתה עובד עצמאי, עליך למלא טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי. עם טופס ההפניה לטיפול הרפואי עליך לפנות למחלקת תאונות עבודה בקופת חולים שבה אתה חבר, למסור את הטופס לרופא, והרופא ייתן לך "תעודה רפואית ראשונה לנפגעי בעבודה".

איזה מסמכים צריך לצרף לתביעה? 1. דו"ח מיון מבית החולים שבו טופלת מיד לאחר הפגיעה או "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". בתעודה הרפואית יציין הרופא את האבחנה הרפואית, והתקופה שבה אינך מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.

2. עובד שכיר- אם מסיבות שאינן תלויות בך (מחלה, אבטלה, מילואים וכד’) נעדרת מן העבודה ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה - עליך לצרף אישורים על ימי היעדרותך מהעבודה. אם עבדת בכמה מקומות עבודה ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה - עליך לצרף תלושי משכורת או אישורי שכר מכל מקומות העבודה. 3. אם הפגיעה נגרמה מתאונת דרכים - עליך לצרף דוח מהמשטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.

את התביעה והמסמכים ניתן לשלוח באופן הבא:

• מילוי טופס תביעה מקוון באתר, ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים ישירות לסניף.

• מילוי טופס תביעה באופן ידני, ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים באמצעות האתר .

• הגשת התביעה והמסמכים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף לפי מקום המגורים.

משך התשלום לעובד שכיר

• דמי הפגיעה ישולמו עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

• עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך המעסיק ישלם את שכרו של העובד עבור יום זה.

היעדרות עד 12 יום:

• לשכיר שנעדר פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.

• יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה, שעבורם המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה, נחשבים לימי מחלה והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי מחלה, ובתנאי שהעובד הציג בפני המעסיק תעודת מחלה ועומדים לרשותו ימי מחלה צבורים.

היעדרות מעל 12 יום:

• לשכיר שנעדר 12 יום ומעלה ישולמו דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. המעסיק ישלם לעובד רק עבור יום הפגיעה.

המוסד לביטוח לאומי ישלם למבוטח את דמי הפגיעה ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם כן הוא מעסיק של עובד במשק בית שנפגע בעבודה).

אם העובד מועסק אצל מספר מעסיקים, יגבה המוסד לביטוח לאומי את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעסיק לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעסיקיו.

ישנם מעסיקים, שעל פי הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי, רשאים לשלם את דמי פגיעה לעובדיהם והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים. במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובד את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים) ולתבוע חזרה את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעט סכום התביעה בגין שנים-עשר הימים הראשונים.

משך התשלום לעובד עצמאי

תשלום דמי פגיעה לעובד עצמאי יתחיל לאחר 12 ימי ההיעדרות הראשונים מעבודתו, וישולם עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).

משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב תאונת עבודה כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.

לפי תקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) כאשר מחשבים את התקופה שעבורה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.

הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.

עם זאת:

• בפסק הדין האזורי תעא (ת"א) 3488-07 פסק בית הדין כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה, עבור התקופה בה נעדר העובד מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים.

• בפסק הדין האזורי סעש (נצ') 2420-10-13 פסק בית הדין כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה הייתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מיד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה בה נעדר העובד בשל תאונת העבודה.

• פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון למאי 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה

• היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

• בפסק הדין סע"ש (ת"א) 38646-01-13 פסקה 60-62, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לפיכך פסק בית הדין שתקופת ההיעדרות מחמת תאונת עבודה אינה צוברת ותק להבראה.

• פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה הוא פסק דין מנחה בלבד, וטרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו (נכון לפברואר 2019).

צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

מספר ימי החופשה השנתית שהעובד זכאי להם במהלך השנה שבה נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה.

1. עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הוא נעדר מעבודתו במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:

• אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.

• אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.

2. עובד שיחסי העבודה בינו לבין מעסיקו לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובד פוטר או התפטר במהלך השנה או שהעובד החל את עבודתו אצל המעסיק באמצע השנה, יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:

• אם העובד עבד לפחות 240 ימים באותה שנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), הוא יצבור באותה שנה את מלוא ימי החופשה הקבועים בחוק או בצו ההרחבה.

• אם הוא עבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.

המשך זכאות להטבות שונות מכח הסכם העבודה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

הזכאות להמשיך ולקבל במהלך היעדרות בשל תאונת עבודה הטבות שונות שמקורן בחוזה העבודה (כגון: רכב צמוד, טלפון וכו') תלויה בהסכמת הצדדים, כעולה מהסכם העבודה, או בהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה.

פיטורים במהלך התקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה:

ככלל מותר לפטר עובד שנפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.

עם זאת, פיטורי עובד במהלך התקופה שבה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה וטרם הוברר סופית אם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.

חשוב לדעת:

1. מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה (כולל מי שחזרו לעבודה בתום התקופה ששולמו להם דמי הפגיעה), יכולים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.

2. מי שנפגע בתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשוי להיות זכאי לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

במהלך התקופה שבה מקבל העובד דמי פגיעה, הוא אינו זכאי לדמי אבטלה.

לייעוץ ומידע נוסף יש ליצור קשר עם משרדינו.

בכבוד רב,

אניטה גרינשטין, רו"ח

האמור במאמרים השונים באתר הנו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ מקצועי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.